Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 134a
חַסְפָּנִיתָא. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — לִימְשֵׁי טוּבָא בְּמַיָּא דְסִילְקָא.
Traduction
sores on his flesh. What is his remedy? Let him wash extensively in beet water, in which beets have been boiled.
Rachi non traduit
חספניתא. פניו מתבקעות ואני אומר שהוא מין שחין שקורין אינייר''א והוא (בגרב) ובחרס שכתוב בתורה (דברים כח) וחספניתא תרגום של חרס:
במיא דסילקא. מרק תרדין:
לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת. תָּנוּ רַבָּנַן: דְּבָרִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין לַמִּילָה בְּשַׁבָּת — עוֹשִׂין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שׁוֹחֲקִין לָהּ כַּמּוֹן, וְטוֹרְפִין לָהּ יַיִן וָשֶׁמֶן.
Traduction
We learned in the mishna: If one did not grind the cumin from Shabbat eve, he chews it with his teeth and places it on the place of circumcision as a salve. The Sages taught: There are actions that may not be performed in preparation for a circumcision on Shabbat but may be performed in preparation for it on a Festival. For example: One grinds cumin for it, and one mixes wine and oil for it.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי שְׁנָא כַּמּוֹן בְּיוֹם טוֹב — דַּחֲזֵי לִקְדֵרָה, יַיִן וָשֶׁמֶן חֲזֵי נָמֵי בְּשַׁבָּת לְחוֹלֶה, דְּתַנְיָא: אֵין טוֹרְפִין יַיִן וָשֶׁמֶן לַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אַף טוֹרְפִין יַיִן וָשֶׁמֶן.
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: What is different about cumin that makes it permissible to grind it on a Festival? The fact that it is suitable for use to spice a pot, in cooking. Based on that explanation, mixed wine and oil are also suitable for use on Shabbat for a sick person, as it was taught in a baraita: One may not mix wine and oil for a sick person on Shabbat. Rabbi Shimon ben Elazar said in the name of Rabbi Meir: One may even mix wine and oil on Shabbat.
Rachi non traduit
חזי לחולה. שאין בו סכנה:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת חָשׁ רַבִּי מֵאִיר בְּמֵעָיו, וּבִקַּשְׁנוּ לִטְרוֹף לוֹ יַיִן וָשֶׁמֶן וְלֹא הִנִּיחָנוּ. אָמַרְנוּ לוֹ: דְּבָרֶיךָ יִבְטְלוּ בְּחַיֶּיךָ?! אָמַר לָנוּ: אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כָּךְ וַחֲבֵירַי אוֹמְרִים כָּךְ — מִיָּמַי לֹא מְלָאַנִי לִבִּי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵירַי. הוּא נִיהוּ דְּמַחְמִיר אַנַּפְשֵׁיהּ, אֲבָל לְכוּלֵּי עָלְמָא — שְׁרֵי!
Traduction
Rabbi Shimon ben Elazar said: It happened on one occasion that Rabbi Meir had intestinal pain on Shabbat, and we sought to mix wine and oil for him as treatment and he did not let us do so. We said to him: Will your statement be negated in your lifetime? You permit mixing these ingredients for a sick person. He said to us: Even though I say this and my colleagues say that, and I do not retract my statement, still, in all my days I have never been so presumptuous as to violate the statements of my colleagues and act in accordance with my opinion. Apparently, it was he who was stringent with regard to himself, but for everyone it is permitted.
Rachi non traduit
יבטלו. דהאי נמי חולה הוא:
אבל לכולי עלמא שרי. ר''מ וסתם מתני' ר''מ ואמאי תנן נותן זה בעצמו וזה בעצמו:
הָתָם — לָא בָּעֵי לִיכָּא, הָכָא בָּעֵי לִיכָּא. הָכָא נָמֵי נֶיעְבֵּיד וְלָא לֵילֵךְ! הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: נוֹתֵן זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
Traduction
The Gemara answers that there is a distinction between the cases: There, for medicinal purposes, it need not be beaten, whereas here, for circumcision, it must be beaten. The Gemara asks: Here too, let us prepare the mixture but not beat it. The Gemara answers: That is in fact the custom, and that is what the mishna teaches: He places this by itself and that by itself, meaning that he may mix the wine and oil, but he may not beat them.
Rachi non traduit
התם. גבי שאר חולים:
לא בעו ליכא. לטרפו ולערבו יפה יפה:
ולא לילך. לא יערבנו כל כך:
ומתרץ היינו דקתני נותן זה בעצמו וזה בעצמו. שמערב ואינו לוכך:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְסַנְּנִין אֶת הַחַרְדָּל בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁלּוֹ, וְאֵין מְמַתְּקִין אוֹתוֹ בְּגַחֶלֶת. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: נוֹתְנִים בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל?
Traduction
The Sages taught with regard to labor on a Festival: One may not strain mustard in its strainer, and one may not sweeten it with coal. Abaye said to Rav Yosef: In what way is this different from that which we learned in a mishna: One may place an egg in a mustard strainer on Shabbat?
Rachi non traduit
אין מסננין את החרדל. בי''ט:
במסננת שלו. טעמא מפרש לקמיה דמיחזי כבורר שמשליך הסובין שלו:
ואין ממתקין אותו בגחלת. כדרך שרגילין לכבות לתוכו את הגחלת או אבן ניסוקת:
נותנין ביצה במסננת של חרדל. ומסננה בתוכו לייפות מראיתו:
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם — לָא מִיחְזֵי כְּבוֹרֵר, הָכָא — מִיחְזֵי כְּבוֹרֵר.
Traduction
Rav Yosef said to him: There is a distinction between the cases, that there, in the case of the egg, the act does not appear like selecting, whereas here, in the case of the mustard, the act appears like selecting. Straining an egg does not actually separate it into its component parts. Straining mustard does.
Rachi non traduit
לא מיחזי כבורר. שכולה יוצאה דרך המסננת ואין משתייר שם פסולת:
Tossefoth non traduit
הכא מיחזי כבורר. מיהו בורר לא הוי שגם הפסולת ראוי לאכילה ולא דמי למשמרת דריש תולין (לקמן שבת ד' קלז:) דאיכא למ''ד חייב משום בורר:
וְאֵין מְמַתְּקִין אוֹתוֹ בְּגַחֶלֶת. וְהָתַנְיָא: מְמַתְּקִין אוֹתוֹ בְּגַחֶלֶת! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּגַחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת, כָּאן בְּגַחֶלֶת שֶׁל עֵץ.
Traduction
We learned that one may not sweeten the mustard with coal. The Gemara asks: Wasn’t it taught in a baraita: One may sweeten it with coal. The Gemara answers: This is not difficult, as there is a distinction: There, where it is permitted, it is referring to the case of a metal coal, as extinguishing metal coals is not prohibited by Torah law, whereas here, where it is prohibited, it is referring to the case of a wooden coal.
Rachi non traduit
בגחלת של עץ. אסור דשייך בה כיבוי לפי שעושה פחם גחלת של מתכת לא שייך בה כיבוי דאינו נעשה פחם:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי שְׁנָא מִבִּישְׂרָא אַגּוּמְרֵי! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא אֶפְשָׁר, הָכָא אֶפְשָׁר.
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: In what way is mustard placed on coals, which is prohibited, different from meat placed on coals, which is permitted even if the coals are extinguished by the blood dripping from the meat? Rav Yosef said to Abaye: The two cases are not similar, as there, with regard to meat, it is not possible to accomplish this in any other way, but here, with regard to mustard, it is possible to accomplish this in another way.
Rachi non traduit
ומ''ש מבישרא אגומרי. שצולין בי''ט ואע''ג דמכבה:
לא אפשר. לצלות מאתמול דביומא שביחא טפי אבל חרדל אפשר מאתמול:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַהוּ לְגַבֵּן? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. מַאי שְׁנָא מִלִּישָׁה? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא אֶפְשָׁר, הָכָא אֶפְשָׁר.
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: What is the halakha with regard to whether it is permissible to curdle cheese on a Festival? He said to him: It is prohibited. Abaye asked: In what way is this different from kneading dough, which is permitted on a Festival? Rav Yosef said to him: There, with regard to dough, it is not possible to bake bread before a Festival, as day-old bread is inferior to fresh bread. Therefore, kneading dough to bake bread on a Festival is permitted. Here, with regard to cheese, it is possible to curdle cheese before a Festival and it will not deteriorate in any way.
Rachi non traduit
לגבן. גבינה:
מאי שנא מלישה. שלשין פת ביום טוב והאי נמי ללישה דמיא:
לא אפשר. דפת חמה מעליא טפי הכא אפשר מאתמול:
וְהָא אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: גְּבִינָה בַּת יוֹמָא מְעַלְּיָא! הָכִי קָאָמְרִי: דַּאֲפִילּוּ גְּבִינָה בַּת יוֹמָא מְעַלְּיָא.
Traduction
Abaye challenged this distinction: Didn’t the Sages of Neharde’a say that one-day-old cheese is excellent? Curdling cheese on a Festival should be permitted? Rav Yosef responded: This is what they are saying: Even one-day-old cheese is excellent; however, cheese that aged longer is better. Therefore, they did not permit curdling cheese on a Festival, as it is not necessary for the Festival.
Rachi non traduit
אימא אף גבינתא בת יומא מעליא. וכ''ש דאתמול:
אֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק כּוּ'. אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי חָלוּק דְּיָנוֹקָא, לַפְּכֵיהּ לְסִיטְרֵיהּ לְעִילַּאי, דִּילְמָא מִידְּבִיק גִּרְדָּא מִינֵּיהּ, וְאָתֵי לִידֵי כְּרוּת שָׁפְכָה. אִימֵּיהּ דְּאַבָּיֵי עָבְדָא כִּיסְתָּא לְפַלְגָא. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי יָנוֹקָא דְּלֵית לֵיהּ חָלוּק — לַיְיתֵי בְּלִיתָא דְּאִית לֵיהּ שִׂיפְתָּא, וְלִיכְרְכֵיהּ לְשִׂיפְתָּא לְתַתַּאי, וְעָיֵיף לֵיהּ לְעִילַּאי.
Traduction
We learned in the mishna: And on Shabbat one may not make a pouch to place over the circumcision as a bandage ab initio. Abaye said: My mother, actually his foster mother who was the nursemaid who raised him, told me: With regard to that pouch, placed as a bandage over the circumcision of a baby, let one place it on the upper side with the threads below, lest a thread from it stick to the place of circumcision and cause the baby to become one with a severed urethra. The Gemara relates that Abaye’s mother would make a pouch that covered half the place of circumcision so that it would not be damaged through contact with the threads emerging from the edge of the pouch. Abaye said: If this baby does not have a pouch to put on the place of the circumcision, let one bring a worn-out garment with a hem, and wrap the hem under, and fold the garment over, so that the threads from the worn-out garment will not adhere to the wound.
Rachi non traduit
לפניה לסטריה לעילאי. לאימרא שבשפת פיה יהפוך ויקפל למעלה שלא תהא סמוכה לבשרו מפני שראש מקום חתך הבגד שם הוא ויוצאין ממנו גרדין שקורין פיינד''ץ (ציציות) ודלמא מדביקא גרדתא מיניה במכה וכשבא להפשיט החלוק מעל המילה ישמוט ויקרע את ראש הגיד ומשוי ליה כרות שפכה:
אימיה דאביי. אומנתו:
עבדא. לתינוקות הבאים לידה לתקן מילתן:
כיסתתא לפלגא. דמילה כיס היתה עושה של בגד לפנים בתוך החלוק ותופרתו מתוכו בתוך החלוק ומגיע למטה עד חצי החלוק כדי לחוץ בין האימרא ובין המילה:
לייתי בליתא. מעט שחק של בגד שיהא בו אימרא לפי שהאימרא מהדקה יפה בבשר שלא ישמט החלוק מן הגיד:
וליפכיה לשפתיה לתתאי. לתחתית ראש הגיד יתן השפה וראש השני החלק יהא למעלה:
ולעפיה לעילאי. אותו ראש העליון החלוק יקפל ויקפול כלפי חוץ מפני הגרדין שלא ידבקו במכה:
וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי יָנוֹקָא דְּלָא יְדִיעַ מַפַּקְתֵּיהּ, לְשַׁיְיפֵיהּ מִישְׁחָא וְלוֹקְמֵיהּ לַהֲדֵי יוֹמָא, וְהֵיכָא דְּזִיג — לִיקְרְעֵיהּ בִּשְׂעָרְתָּא שְׁתִי וָעֵרֶב. אֲבָל בִּכְלִי מַתָּכוֹת — לָא, מִשּׁוּם דְּזָרֵיף. וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי יָנוֹקָא דְּלָא מָיֵיץ, מֵיקַר [הוּא] דְּקָר פּוּמֵּיהּ. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לַיְתוֹ כָּסָא גּוּמְרֵי, וְלַינְקְטֵיהּ לֵיהּ לַהֲדֵי פּוּמֵּיהּ, דְּחָיֵים פּוּמֵּיהּ וּמָיֵיץ. וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי יָנוֹקָא דְּלָא מִנַּשְׁתֵּים — לִינְפְּפֵיהּ בְּנָפְווֹתָא וּמִנַּשְׁתֵּים.
Traduction
And Abaye also said: My mother told me: In the case of a baby the location of whose exit, i.e., anus, is unknown, as it is obscured by skin, let one rub it with oil and stand it before the light of the day. And where it appears transparent, let one tear it with a barley grain widthwise and lengthwise. However, one may not tear it with a metal implement because it causes infection and swelling. And Abaye said that my mother told me: If a baby refuses to nurse, that is because its mouth is cold and it is unable to nurse. What is his remedy? They should bring a cup of coals and place it near his mouth, so that his mouth will warm and he will nurse. And Abaye said that my mother told me: A baby that does not urinate, let one place him in a sieve and shake him, and he will urinate.
Rachi non traduit
דלא ידיע ביה מפקתיה. שאין ניכר בו נקב בית הרעי ששם הוצאת זבלו:
לישייפיה מישחא. שהשמן מצהיל הבשר:
ולוקמיה להדי יומא. נגד השמש:
והיכא דזיג. שצלול כזכוכית בידוע שהחלל כנגדו:
בשערתא. בראש השעורה שהוא חדוד:
דזריף. מנפחו אינפליי''ר בלע''ז:
דלא מייץ. שלא יכול לינק:
מיקר הוא דקר פומיה. נצטננו שפתיו ואין בו כח למוץ בהן:
לייתו כסא דגומרי. תשטח גחלים על דף או על כלי:
ולוקמה להדי פומיה. ויעמיד אצל פיו:
דחיים פומיה. שיתחמם פיו:
ומייץ. וינק:
דלא מינשתא. שאין נשימה ניכרת בו שאין דופק כנגד לבו כדרך כל אדם:
לינפפיה בניפוותא. יניפו עליו בנפה שקורין וא''ן:
וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי יָנוֹקָא דְּלָא מְעַוֵּי — לַיְתוֹ סִילְתָּא דְאִימֵּיהּ וְלִישְׁרְקֵיהּ עִילָּוֵיהּ, וּמְעַוֵּי. וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי יָנוֹקָא דְּקַטִּין, לַיְיתוֹ לְסִילְתָּא דְאִימֵּיהּ, וְלִישְׁרְקֵיהּ עִילָּוֵיהּ מִקּוּטְנָא לְאוּלְמָא. וְאִי אַלִּים — מֵאוּלְמָא לְקוּטְנָא. וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי יָנוֹקָא דְּסוּמָּק — דְּאַכַּתִּי לָא אִיבְּלַע בֵּיהּ דְּמֵיהּ — לִיתָּרְחוּ לֵיהּ עַד דְּמִיבְּלַע בֵּיהּ דְּמֵיהּ, וְלִימְהֲלוּהּ. דְּיָרוֹק, דְּאַכַּתִּי לָא נְפַל בֵּיהּ דְּמֵיהּ — לִיתָּרְחוּ עַד דְּנָפֵל בֵּיהּ דְּמֵיהּ, וְלִימְהֲלוּהּ.
Traduction
And Abaye said: My nurse told me: If a baby is not breathing, let them bring his mother’s placenta and place the placenta on him, and the baby will breathe. And Abaye said that my mother told me: If a baby is too small, let them bring his mother’s placenta and rub the baby with it from the narrow end to the wide end of the placenta. And if the baby is strong, i.e., too large, let them rub the baby from the wide end of the placenta to the narrow end. And Abaye said that my mother told me: If a baby is red, that is because the blood has not yet been absorbed in him. In that case, let them wait until his blood is absorbed and then circumcise him. Likewise, if a baby is pale and his blood has not yet entered him, let them wait until his blood enters him and then circumcise him.
Rachi non traduit
דלא מעוי. אין רוחו נכנס ויוצא יפה אליינ''א בלע''ז:
סילתא דאימיה. שיליא שנולדה עמו:
ולישרקיה עליה. יחליקנה על בשרו כמו אישתרוקי אישתריקו (ע''ג ד' מ:) אשאולדי''ר:
דקטין. שהוא דק:
מקוטנא לאולמא. השליא ראשה א' קצר וראשה אחד רחב יחליקוה עליו מראש הקצר יתחילו וימשוכו לצד הרחב כלומר כן ירחיב זה ויתעבה:
ואי אלים. ולא מחמת בריאות אלא נפוח לישרקיה עליה מאולמא לקוטנא:
דסומק. כל בשרו אדום:
לא איבלע ביה דמיה. בבשרו דעכשיו כל דמו מצוי בין עור לבשר וכשמוהלין אותו יוצא כל דמו:
ליתרחו ליה. ימתינו מלמולו:
לא נפל ביה דמא. לא בא בו דם ומתוך כך חלש הוא ואין בו כח וממהר לחלוש ולמות:
דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי נָתָן: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לִכְרַכֵּי הַיָּם, וּבָאת אִשָּׁה אַחַת לְפָנַי שֶׁמָּלָה בְּנָהּ רִאשׁוֹן וָמֵת, שֵׁנִי וָמֵת, שְׁלִישִׁי, הֱבִיאַתּוּ לְפָנַי, רְאִיתִיו שֶׁהוּא אָדוֹם. אָמַרְתִּי לָהּ: הַמְתִּינִי לוֹ עַד שֶׁיִּבָּלַע בּוֹ דָּמוֹ, הִמְתִּינָה לוֹ עַד שֶׁנִּבְלַע בּוֹ דָּמוֹ, וּמָלָה אוֹתוֹ וְחָיָה, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ ''נָתָן הַבַּבְלִי'' עַל שְׁמִי.
Traduction
As it was taught in a baraita, Rabbi Natan said: On one occasion, I went to the coastal cities, and one woman came before me who circumcised her first son and he died, and she circumcised her second son and he died, and since she feared circumcising the third due to concern that he might die as well, she brought him before me. I saw that he was red. I said to her: Wait until his blood is absorbed into him. She waited until his blood was absorbed into him and then circumcised him, and he lived. And they would call him Natan the Babylonian after my name.
Rachi non traduit
לכרכי הים. ה''ג ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו ולא היה בו דם ברית תרתי לגריעותא חדא דאי מהיל ליה לא נפק מיניה דמא והטפת דם ברית מצוה כדכתיב (זכריה ט':י''א) גם את בדם בריתך ועוד דמסוכן הוא ומשום חולשא שלא נוצר בו עדיין דם:
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לִמְדִינַת קַפּוֹטְקְיָא, וּבָאת אִשָּׁה אַחַת לְפָנַי שֶׁמָּלָה בְּנָהּ רִאשׁוֹן וָמֵת, שֵׁנִי וָמֵת, שְׁלִישִׁי הֱבִיאַתּוּ לְפָנַי, רְאִיתִיו שֶׁהוּא יָרוֹק. הֵצַצְתִּי בּוֹ וְלֹא רָאִיתִי בּוֹ דַּם בְּרִית. אָמַרְתִּי לָהּ: הַמְתִּינִי לוֹ עַד שֶׁיִּפּוֹל בּוֹ דָּמוֹ, וְהִמְתִּינָה לוֹ וּמָלָה אוֹתוֹ וְחָיָה, וְהָיוּ קוֹרִין שְׁמוֹ ''נָתָן הַבַּבְלִי'' עַל שְׁמִי.
Traduction
Rabbi Natan further related: On another occasion I went to the state of Cappadocia, and a woman came before me who circumcised her first son and he died, and she circumcised her second son and he died. Since she feared circumcising the third due to concern that he might die as well, she brought him before me. I saw that he was pale. I looked at him and I could not see in him the blood of the covenant, i.e., he had a blood deficiency. I said to her: Wait until blood enters him. And she waited and then circumcised him, and he lived. And they would call his name Natan the Babylonian after my name.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source